ד"ר לו לים – החוקר שמוביל את מדעי האור המוחי מהתיאוריה אל המחקר הקליני

ד"ר Lew Lim הוא דמות ייחודית בנוף המדעי של העשור האחרון.

הוא אינו מגיע מהמסלול האקדמי ה“רגיל” של נוירולוגיה, פסיכיאטריה או ביולוגיה מולקולרית, אלא מרקע משולב של:

• הנדסה רפואית

• מדעי המוח

• רפואת טבע ופיזיולוגיה

• ניהול מחקר ופיתוח בשיתופי פעולה בינלאומיים

הקריירה שלו מאופיינת בשילוב יוצא דופן בין חשיבה טכנולוגית, הבנה פיזיולוגית של מערכת העצבים, ויכולת להניע מחקרים קליניים — יכולת נדירה שמעט חוקרים אוחזים בה.

במהלך שני העשורים האחרונים, לים הפך לאחת הדמויות המרכיבות את התשתית המדעית סביב Photobiomodulation (PBM) מוחית.
הוא הוביל, יזם או היה שותף למחקרים שנכנסו לכתבי עת, הוצגו בכנסים רפואיים, והיוו בסיס לשורת מחקרים המשך במדעי המוח, שיקום נוירולוגי ובריאות נפשית.

הייחוד שלו אינו בכך שהוא “יזם”, אלא בכך שהוא אחד האנשים הראשונים בעולם שהצליחו לרדת מהתיאוריה ולבנות תהליכי מחקר קליניים מסודרים על אור מוחי בבני אדם.

מחקר מרכזי: אור מוחי ותגובות פיזיולוגיות בבני אדם

אחד המחקרים המזוהים ביותר עם לים ועם קבוצת המחקר שלו עוסק בהשפעה פיזיולוגית ישירה של אור אינפרה-אדום על תפקוד המוח ומערכת החיסון.
במחקר זה, שהוא היה בין מוביליו, נבדקו מדדים ביולוגיים בבני אדם שעברו פרוטוקול PBM מבוקר:

מטרות המחקר

• לבדוק שינויים בתפקוד מערכת החיסון

• לבחון השפעה על מדדי דלקת

• למדוד שינויים אפשריים במוח (פונקציה וקישוריות)

• להעריך בטיחות והשפעה מערכתית על רקמה חיה

המתודולוגיה

המחקר התנהל בתבנית מבוקרת, והנתונים נאספו דרך:

• בדיקות דם סדרתיות

• הערכות נוירולוגיות

• מדדים פיזיולוגיים (רמת חמצון, מדדי דלקת, פרופיל תאי)

• הערכה עצמית של משתתפים לגבי שינה, רוגע ותחושת עומס

הממצא המרכזי

המחקר מצא כי לאחר מספר טיפולים:

• הייתה ירידה מובהקת במדדים דלקתיים

• נרשמה עלייה בפעילות תאית ובסמנים של וויסות עצבי

• חלק מהמשתתפים דיווחו על שינה טובה יותר, פחות עומס עצבי, צלילות מחשבה

מבחינה מדעית, הממצאים הצביעו על כך שאור אינפרה-אדום יכול:

1. להשפיע על מערכת החיסון דרך מנגנוני תעתוק ושיפור תפקוד מיטוכונדריאלי

2. להפעיל מסלולים אנטי-דלקתיים

3. להשפיע בעקיפין על איתות עצבי

4. להדגים בטיחות גבוהה גם בחשיפה סדרתית

זהו אחד המחקרים הראשונים בעולם שהדגים שהשפעות PBM אינן “מקומיות” בלבד — אלא מערכתיות.

מחקר תומך: תהליכי התאוששות עצבית וקוגניטיבית

לצד המחקר הפיזיולוגי, לים היה מעורב במחקר קליני נוסף שבו נבדקה השפעה של פרוטוקולי PBM על:

• מהירות עיבוד

• תפקוד קוגניטיבי

• תשישות עצבית

• בהירות מחשבתית (“Brain Fog”)

• יכולת וויסות רגשי

מטרות המחקר

• לבדוק האם אור מוחי משפיע על תפקוד קוגניטיבי מעשי

• לבחון האם ניתן למדוד שיפור לטווח קצר ובינוני

• להעריך מדדים תפקודיים יומיומיים — לא רק מעבדתיים

ממצאים מרכזיים

במחקר זה תועדו:

• שיפור במדדי מהירות עיבוד קוגניטיבי לעומת קבוצת ביקורת

• ירידה בתחושת “ערפול מוחי”

• עלייה ביכולת ההתמדה במטלות מורכבות

• שיפור מתון אך יציב במדדי מצב רוח

• תגובה חיובית אצל אחוז משמעותי מהמשתתפים

למרות שהמחקר אינו גדול מספיק כדי להפיק אחוזי הצלחה “רשמיים”, הדיווחים מצביעים על:

• שיפור אצל רוב המשתתפים בשלושה מדדים: קשב, בהירות מחשבתית, וויסות רגשי

• שיפור כבר לאחר מספר שבועות

• אפקט שנשמר למשך שבועות נוספים לאחר סיום הפרוטוקול

החוזקה כאן היא לא “מספרים מרשימים”,
אלא עקביות: מספר מחקרים חוזרים מצביעים על אותה מגמה —
אור מוחי משפר תפקוד יומיומי הניתן למדידה.

התרומה של לים למטופלים עם חרדה, טראומה ובעיות ויסות

למרות ש-Lim אינו פסיכיאטר או נוירולוג, התרומה שלו לעולם בריאות הנפש משמעותית במיוחד.
הסיבה: הוא אחד הראשונים שעסקו ב-PBM לא כהדגמה במעבדה, אלא כהתערבות קלינית אמיתית בבני אדם.

התרומה שלו מתחלקת לשלושה תחומים:

1. הוא אפשר להוכיח שהשפעה על המוח יכולה להתקבל ללא תרופות וללא שיח

עד לפני עשור, בשביל שינוי במצב רוח, חרדה או עומס רגשי —
הדרך היחידה הייתה:

• טיפול רגשי

• טיפול חשיפה

• טיפול קוגניטיבי

• טיפול תרופתי

לים הראה שאפשר להשפיע על מערכת העצבים ישירות דרך פיזיקה וביולוגיה,
ובכך פתח דלת חדשה לאנשים שלא הצליחו בטיפולי שיח.

2. הוא החזיר את הדיון לעולם הפיזיולוגי

חרדה, טראומה התפתחותית, עומס עצבי —
כולם נדונו במשך שנים רק בקטגוריות של “רגש” ו“התנהגות”.

המחקרים של לים הראו שהגוף מגיב לאור אינפרה-אדום:

• ירידה בדלקת עצבית

• שיפור במיטוכונדריה

• עלייה באנרגיה קוגניטיבית

• שינויים מדידים במדדי רוגע עצבי

כלומר:
הרגש אינו מנותק מהביולוגיה.

3. הוא בנה בסיס מדעי לשיקום עצבי לא פולשני

המחקרים שלו מאפשרים כיום לחוקרים אחרים:

• לבנות פרוטוקולים למטופלים עם חרדה

• ליצור מחקרים על PTSD

• לבדוק אפקטים על ויסות רגשי

• לבחון השפעה על בעיות קשב

• לשלב PBM עם טיפולים נוספים (כמו EMDR, מיינדפולנס וכו’)

התרומה הישירה למטופלים היא בכך שזה:

מעניק אפשרות חדשה — לא במקום טיפול רגשי, אלא כבסיס שמרגיע את הגוף ומאפשר לטיפול הרגשי לעבוד.

מבט לעתיד – טכנולוגיות שאותן הוא מוביל “על הדרך”

לים ממשיך כיום להוביל פיתוחים טכנולוגיים חדשים בתחום אור מוחי:

• מכשירים רפואיים לא פולשניים

• פרוטוקולים מבוססי מחקר

• התאמה אישית לפי פרופיל ביולוגי

• כיווני מחקר לשיפור קוגניציה, שינה וחרדה

לא נזכיר את שמות המוצרים, אך נאמר בצורה כללית:

החזון שלו הוא להפוך אור מוחי לכלי קליני סטנדרטי —
כזה שמבוסס על מחקר, בטיחות ופרוטוקולים מדויקים.