ד"ר תיאודור (תֵד) הנדרסון – הפסיכיאטר שמביא את האינפרה-אדום לקליניקה

ד"ר Theodore A. Henderson, MD, PhD הוא פסיכיאטר, נוירוביולוג וחוקר קליני,
שמזוהה היום בעיקר עם השימוש ב-Multi-Watt Near-Infrared Phototherapy לטיפול בדיכאון, פגיעת ראש (TBI), PTSD ועוד.

הרקע שלו מרשים ורב-שכבתי:

  • B.A. ב-Behavioral Biology מאוניברסיטת University of Puget Sound. 

  • PhD ב-Neurobiology (התפתחותית) מאוניברסיטת Saint Louis University (1992). 

  • MD ברפואה מאותה אוניברסיטה (1994). 

  • הכשרה ברדיולוגיה ונאורורדיולוגיה (שנה), עם דגש על נוירואימג’ינג.

  • התמחות בפסיכיאטריה בבית החולים Barnes–Jewish/Washington University,
    ולאחר מכן מלגה בילדים ונוער באוניברסיטת קולורדו.

לאורך הדרך:

  • קיבל את NIMH Outstanding Resident Award על עבודתו בתחום מניעת התעללות בילדים והמחקר הנוירוביולוגי שביצע כמתמחה.

  • כיהן כנשיא/מייסד של Neuro-Luminance Brain Health Centers, וכנשיא International Society of Applied Neuroimaging.

  • פרסם עשרות מאמרים בתחומי נוירואימג’ינג, פסיכופרמקולוגיה וטיפולים ביולוגיים מתקדמים.

בשלב מסוים – השילוב של פסיכיאטריה + נוירואימג’ינג + אור
הוביל אותו לפתח ולהעריך קלינית את מה שהוא מכנה “Neuro-Laser” – שימוש בלייזר NIR רב-עוצמה לטיפול בדיכאון, TBI ו-PTSD.

מחקר דגל: דיכאון + TBI – 92% תגובה, 82% הפוגה

המאמר המרכזי שמזוהה עם הנדרסון בתחום האינפרה-אדום הוא:

“Multi-Watt Near-Infrared Phototherapy for the Treatment of Comorbid Depression: An Open-Label Single-Arm Study”
(Frontiers in Psychiatry, 2017).

מה נעשה במחקר?

  • 39 מטופלים עם פגיעת ראש כרונית (TBI) ו-דיכאון נלווה.

  • טיפול ב-לייזר NIR רב-עוצמה (Multi-Watt) באורכי גל סביב 810–980 ננומטר,
    מכוון לאזורים פרונטליים וטמפורליים. 

  • 8–34 מפגשים, כ-30 דקות למפגש, בתדירות של 1–3 פעמים בשבוע (בהתאם למטופל).

  • מדד דיכאון מרכזי: QIDS-SR (שאלון סימפטומים), בחלק מהמטופלים גם BDI.

מה התוצאות?

לפי המאמר והסיכומים הקליניים שפורסמו:

  • 92% מהמטופלים הוגדרו “Responders” – ירידה משמעותית במדדי דיכאון. 

  • 82% הגיעו להפוגה (Remission) – ציון שאינו תואם עוד אבחנת דיכאון.

בנוסף:

  • נצפה שיפור בתפקוד היום-יומי ובתלונות קוגניטיביות.

  • בחלק מהמטופלים התועד שימור של ההפוגה לאורך חודשים ואף שנים – בהתאם למעקב.

זהו מחקר פתוח (Open-Label) – אין בו קבוצת פלצבו, וזה חשוב להגיד ביושר.
אבל כשמדובר באוכלוסייה של:

  • TBI כרוני

  • דיכאון לרוב עמיד לטיפול

  • פגיעה ניכרת בתפקוד

אחוזים כאלה (92% תגובה, 82% הפוגה)
הם חריגים מאוד בהשוואה לטיפול תרופתי או CBT בלבד.

מחקר תומך: פגיעת ראש, שיקום נוירולוגי ואיכות חיים

בנוסף למחקר הדיכאון, הנדרסון ועמיתו Larry Morries פרסמו עבודות נוספות על Multi-Watt NIR כטיפול נוירו-רגנרטיבי ב-TBI.

במאמרים ודו"חות קליניים אלו (שילוב של מחקרים ותיאורי מקרה):

  • נבדקו מטופלים עם פגיעות ראש שונות (נפילות, תאונות דרכים, ספורט).

  • רובם סבלו מ-

    • בעיות זיכרון וריכוז

    • עייפות מוחית

    • כאבי ראש כרוניים

    • שינויים במצב רוח (דיכאון, חרדה, עצבנות).

הטיפול היה דומה: לייזר NIR רב-עוצמה באזורים פרונטליים/טמפורליים, בסדרת מפגשים.

מה מדווחים שם?

  • ברוב המקרים נרשמה ירידה משמעותית בכאבי ראש ובתסמינים וסטיבולריים.

  • שיפור בקוגניציה – מהירות עיבוד, זיכרון עבודה, יכולת לבצע משימות מורכבות.

  • שיפור ב-מצב רוח גם אצל מטופלים שלא אובחנו בדיכאון מלא, אלא בסימפטומים תת-קליניים.

  • בנתונים שהוצגו בכנסים/עיתונות מקצועית צוטטו שיעורי שיפור גבוהים – ברמה של “רוב המטופלים”, ובחלק מהניתוחים >80% שיפור בסימפטומים עיקריים (למשל כאב ראש, עייפות, הפרעות שינה).

שוב – לא תמיד מדובר ב-RCT כפול-סמיות.
אבל המסר ברור:

כדי לעזור למוח שנפגע, צריך לעבוד ישירות עם הביולוגיה שלו.
האינפרה-אדום הרב-עוצמתי מצליח, לפחות בחלק ניכר מהמקרים,
להחזיר פונקציה שאבדה – גם שנים אחרי הפגיעה.

מה תרומתו לאדם עם חרדה, טראומה, TBI או דיכאון?

התרומה של הנדרסון למטופלים היא ישירה –
הוא עובד בקו החזית של קליניקה + מחקר.

1. הוא מראה שאפשר לקבל אחוזי הצלחה גבוהים דווקא באוכלוסיות “קשות”

במקום לעבוד רק עם דיכאון “נקי”, הוא בחר באוכלוסייה מורכבת:

  • TBI כרוני

  • דיכאון נלווה

  • לעיתים PTSD, חרדה, הפרעות שינה

ושם, במקום אחוזי הצלחה של 30–40% (כמו בבדיקות תרופות),
הוא מדווח על:

  • 92% תגובה,

  • 82% הפוגה – אחרי סדרת טיפולים באור.

עבור אדם שעבר כבר תרופות, פסיכותרפיה, ניסיונות שונים –
זו אמירה חזקה:
הבעיה לא הייתה “אתה”,
אלא זה שעד עכשיו כמעט לא ניגשו לביולוגיה של המוח שלך.

2. הוא מחבר בין נוירואימג’ינג, פסיכיאטריה וטיפול אור

הנדרסון מגיע מעולם:

  • הנוירואימג’ינג (SPECT, fMRI, PET),

  • הפסיכיאטריה הקלינית,

  • והמחקר.

במאמרים ובהרצאות שלו הוא מדגיש:

  • שינוי ממשי בפעילות מוחית לאחר PBM, כפי שנמדד בהדמיה.

  • התאמת הפרוטוקול (מיקום, עוצמה, מספר מפגשים) לפי מצב המטופל.

  • החיבור בין אור לבין שיפור תפקודי יומיומי – לא רק ירידה בסקאלה של דיכאון.

זה בעל ערך ישיר לאנשים עם:

  • חרדה כרונית

  • טראומה (כולל PTSD אחרי פציעות/תאונות)

  • דיכאון עמיד

  • TBI

  • “קריסות” נוירולוגיות/רגשיות חוזרות

3. מה זה אומר למטופל שמחפש היום שילוב אור מוחי + אימון מוח?

הנדרסון לא עובד (לפחות לפי הספרות) עם ניורופידבק כפרוטוקול קבוע –
אבל הנתונים שהוא מציג על PBM יוצרים את החצי הראשון של השילוב שאתה בונה:

  • הוא מראה שלייזר NIR יכול להוציא אנשים מדיכאון אחרי TBI – עם אחוזי תגובה גבוהים מאוד.

הוא מראה ששינוי בזרימת הדם ובפעילות אזורים פרונטליים/טמפורליים מתורגמים לשיפור בתפקוד.

ד"ר תיאודור הנדרסון: העתיד של טיפולי אור מוחי קליניים

ד"ר תיאודור (תֵד) הנדרסון הוא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בהבאת טיפול באור אינפרה-אדום רב-עוצמה מהמעבדה אל הקליניקה.

בעוד חוקרים רבים מתמקדים במנגנונים התאיים, הנדרסון פעל בחזית הטיפול עצמו —

עם מטופלים אמיתיים, מצבים מורכבים, תסמונות משולבות, פגיעות ראש כרוניות ודיכאון עמיד.

העבודה שלו אינה רק על “מה אור עושה למוח”,
אלא על מה הוא יכול לעשות לאנשים שאף טיפול אחר לא עבד עבורם.

הוא הוכיח שאפשר לקחת אוכלוסיות שנחשבו “אבודות סטטיסטית” בספרות הרפואית —
אנשים עם TBI כרוני, דיכאון ממושך, הפרעות קוגניטיביות ו-PTSD —
ולהראות תוצאות שעומדות בניגוד מוחלט למספרים המוכרים של התחום.

הנדרסון יצר:

  • מודל טיפולי מדויק: עומקים, עוצמות, משכי חשיפה ומיקומים.

  • שפה קלינית חדשה שבה אור אינפרה-אדום אינו תוספת — אלא התערבות מלאה.

  • גישה ביקורתית המשלבת הדמיה, פסיכיאטריה ונוירוביולוגיה תחת מסגרת אחת.

  • תיעוד קליני שיטתי של מאות מקרי טיפול לאורך שנים.

בניגוד להרבה “חידושים” בעולם הטיפול,
הנדרסון מעולם לא ניסה לצייר את האור כפתרון קסם.
הוא תיאר אותו כסוג של כלי ביולוגי, שצריך לדעת להשתמש בו —
בדיוק, בשיקול קליני, ובהבנה של המוח האנושי.

ומה צופן העתיד עבורו?

הכיוון ברור מאוד:

  1. מחקרים גדולים על PTSD, דיכאון עמיד ו-TBI
    עבודות רחבות יותר כבר מתגבשות — סדרות תצפיתיות, מעקבים ארוכי טווח, ופרוטוקולים אחידים.
    התחום מתקדם מהוכחות-עיקרון למחקר קליני מבוקר.

  2. התפתחות של מכשירי Multi-Watt NIR קליניים
    העולם הולך לכיוון של מכשירים בטוחים, מדידים וממוקדים — לא “אורות ביתיים”,
    אלא כלים רפואיים בעלי פרופיל עקבי.

  3. שילוב נרחב עם הדמיה מוחית (Imaging-Guided PBM)
    הנדרסון הוא אחד הראשונים שמדברים על התאמת הטיפול לפי תמונת המוח:
    זרימת דם, דפוסי היפופראנטליות, מעגלי מצב רוח ותוצאות פגיעה.
    העתיד הוא טיפולים מותאמים אישית – לא “פרוטוקול לכולם”.

  4. הרחבת השימוש למטופלים שלא מתאימים לטיפול רגשי מסורתי
    חרדה מורכבת, טראומה התפתחותית, עומס עצבי כרוני, Brain Fog —
    כל אלה הופכים לקהלי יעד מרכזיים במחקריו העתידיים.

  5. ביסוס מעמדו כקול המרכזי של הרפואה הביולוגית-מוחית
    הנדרסון מחבר בין טיפולים שמכוונים אל הרשתות והמבנים במוח,
    ולא רק אל הסימפטומים.
    הגישה הזו — ביולוגית אך עדינה, מדעית אך נגישה —
    צפויה להוביל אותו למרכז המפה העולמית של טיפולי אור מוחיים בעשור הקרוב.

בסופו של יום, תרומתו הגדולה ביותר של הנדרסון אינה רק במחקרים או במספרים הגבוהים.
אלא בכך שהוא הראה שאנשים שלא מצאו מענה —
יכולים לקבל הזדמנות שנייה.

העתיד שד"ר הנדרסון בונה הוא עתיד שבו המוח מקבל סוף סוף טיפול שמכוון אליו ישירות —
לא דרך שיח, לא דרך ניסוי וטעייה —
אלא דרך הבנה אמיתית של הרקמה עצמה.